סדרת-רשת דוקומנטרית
מבוא ל׳סְפַר מדבר-יהודה׳
שישה חלומות בהקיץ, בין ציוויליזציה לישימון



סינופסיס
לוי(40) שריף מקומי, מעוטר צלקת במצחו. דוד(42) מוזיקאי מחונן ויזם בנייה משופשף ושני החברים האמריקאיים מקימים במדבר עיר אבודה. אל דוראדו בגרסת ׳ספר-המדבר׳. חאן לתיירות בוטיק בבניה ערבית בלדית מאבני המקום. בחודשים הקרובים הם אמורים לעבור למתחם עם המשפחות הענפות שלהם. הם יגורו בארבע אחוזות אבן עתיקה שכל אחד מהם בנה וביניהם צימרים מפונפנים, בריכת גופרית, עדר צאן, גפנים, שדות חיטה, מטעי זיתים וחאן בסגנון בדואי שישמש כמלון. במרכז המתחם, בית כנסת ענק בצורת מסגד. את המשיכה לבנייה הערבית לוי אסף אחרי שנים ארוכות בעסקי מדבר, תחת כמה תפקידים. דוד מתכנן להקים במתחם בית ספר למוזיקה בשיתוף הלייבל ecm והחברים האמריקאים הולכים להביא את הכסף, את התיירים האוונגליסטים ולשלוח תמונות יפות הביתה.  לוי יודע שהחווה שלהם תהיה הראשונה שתציל את המדבר במסגרת המלחמה הנצחית ודוד בעיקר בעניין של להביא משהו חדש לעולם, בוייב של המקום. הם צריכים לארגן עוד כמה מיליונים והחברים האמריקאיים עובדים תקופה במרץ רב.
  בגבעה ממול לחאן, חמישה קילומטר משם אל תוך המדבר, בשטח שיושב בסמוך לשבט הרשאיידה, ניצבת תחנת משטרה בריטית נטושה מתקופת המנדט המכונה ׳הרוג׳ום׳. מבנה שהוקם על ידי הבריטים כקו הגנה אחרון בפני הנאצים ושימש את הירדנים כתחנת משטרה. פעם בכמה חודשים עולים אל הרוג׳ום חובבי קרחנות מרחבי הארץ למסיבת-טבע. שלמה(34), סטלן חובב ויסקי והבעלים של פאב האחוזה מתפקד ב׳סצינת-המסיבות׳ על תקן הקונקשן בשטח ומתאם הפעולות עם שבט הרשאיידה. על הדרך לרוגו׳ם שלמה אוסף מהגמ״ח של אפרת שקי בגדים ונעליים שנשלחים קבוע מעיר קטנה בנבאדה, העיר התאומה של אפרת. הוא בוחר בגדים מתאימים ובעיקר נעליים לילדים ונוסע לבקר את המשפחה של סלאח(34) משבט הראשיידה, להעביר את החפצים ולהסדיר כמה עניינים לפני המסיבה הקרובה.
   צוף(36) נווד-המדבר, גדל עם שלמה באפרת. חבורה של ילדי-רחוב היפים, ממשפחות אנגלוסכסיות מבוססות שגדלו על הרב קוק והביטלס. בגיל ההתבגרות הוא מצא את עצמו מפדל שעות על אופניים מאפרת דרך המדבר עד מצוקי דרגות. עברו לא מעט שנים, צוף עדיין בקשר ארעי עם סטודנטית למשחק ובסצינה המקומית הוא נווד-המדבר הרשמי. יש לו חזון מנוסח היטב למדבר ותוכנית להקים מועצה מקומית חדשה שתציל את המדבר. תוכנית סלאם פיאד לפיתוח המדבר על ידי הרשות הפלסטינית באה לו קצת פחות בטוב.
  עשרים דקות נסיעה מזרחה בסוואנה של שלמה נמצא מנזר המרסבא. שנים-עשר נזירים יוונים שקיבלו מינוי לעשר שנים במדבר יהודה, בין הפלשתינים ליהודים. תאודריניקוס(50) מכיר היטב את חברי הסצינה-המקומית ולמרות שהוא מנסה להיגמל מהנטיה שלו להתערבב, הוא די מפוחד משני הצדדים ושאלת הנאמנות גוזלת ממנו יותר מידי אנרגיות מיותרות.
  חמש דקות מהמדבר, רבע שעה מירושלים ושעה מת״א נמצא סְפַר מדבר-יהודה. תקוע ד׳, כפר שמשקיף על מרחב המדבר יהיה נקודת המוצא שלנו ודרך שישה סיפורים קצרים הסדרה תנסה לגעת בסיפורים מקצוות הספר, תוך התבוננות בצורות חיים ומחשבות בעברו של הסְפַר, היסטוריה עשירה של מלכים, נביאים ונזירים. היסטוריה שמחלחלת עד היום אל הפנטזיות שמעירות את המדבר מתרדמתו.







טריטמנט לשלושת הפרקים
פרק 1

החאן: אל דוראדו
הפרק יתחקה אחר החלומות הסותרים של ארבעת השותפים: לוי, דובר ערבית רהוטה מנסה לשחזר את זכרונות הילדות שלו מעבר לגבעה בחברון. הוא רוצה לחיות כמו מוכתר ערבי ומנסה להתמודד עם התשוקה שלו לתרבות הערבית, יחד עם התפיסה שלו שהסכסוך עם הפלסטינים נצחי. לוי מדמיין את עצמו חי עם המשפחה שלו לבד על הגבעה. הוא מוכן לספוג שיגיעו קבוצות תיירים מעת לעת, אבל לעולם לא בשבת ומעדיף שיהיו רק ישראלים. בשביל רוני החאן אמור להיות אתר של מפגש בין תרבויות, מקום שבו אנשים מכל העולם מייצרים דו קיום חדש. שני האמריקאים היו מוכנים לקבל את החזונות של לוי ורוני, אבל טוענים שכלכלית זה לא ריאלי. הפתרון שהם מציעים זה שאוכלוסיית התיירים תיהיה מורכבת משבעים וחמישה אחוז אוונגליסטים ועשרים וחמישה אחוז לבחירת לוי ורוני. הם טוענים שדרך הפודקאסט הפופולארי שהם מפעילים בקרב קהילות של יהודים אמריקאים לחאן יש פוטנציאל להרוויח מיליונים.



פרק 2
הרוג׳ום: Fun Fun Revolution
הפרק יתחקה אחר תהליך הפקת מסיבת-טבע ברוג'ום. את הרוג׳ום ׳גילו׳ שלמה והחבר׳ה שלו מהילדות באפרת. מה שהתחיל כמסיבות קטנות של חברים קרובים, הפך עם השנים לליין מסיבות שמכניס אלפי שקלים. בזכות הקשרים שלו מתקופת הנערות עם שבט הרשאידה, השבט הבדואי שבשטחו נמצא הרוג'ום, שלמה מתפקד כציר המרכזי בארגון המסיבות. מאז שהיה מגיע כנער עם אביו לחלק לחברי השבט בגדים ונעליים מהגמ״ח של אפרת הוא בן בית אצל המשפחות של סלאח ומחמוד ומכיר בשם את כל ילדי הכפר. בניגוד לשותפיו, שלמה מתעקש שחמישית מהרווחים של כל מסיבה יעברו לשבט ורואה במסיבות גם דרך לעזור לבדואים להתפתח. איתן חבר נוסף מהחבורה שמאז הצבא עזב את אפרת והתמקם בסצינת הפקות הקולנוע בתל אביב. בזכות הקשרים שלו, הוא מושך קרחניסטים ממרכז הארץ למסיבות ברוגו׳ם. דווקא איתן מתנגד לחלוקת הרווחים עם השבט וטוען שהתרומה העיקרית של השבט היא לגנוב ציוד במהלך המסיבות. סלאח, בן שבט הרשאידה, החבר הקרוב של שלמה והעוזר שלו בארגון המסיבות, צריך להתמודד עם דרישות סותרות מהשבט. זקני השבט מבקשים להפסיק עם המסיבות והקלקול שזה מביא לנוער וצעירי השבט מבקשים שסצינת המסיבות תמשך. הטענה המנצחת שלהם היא שעדיף שיבואו הקרחניסטים לרקוד משיגיעו המתנחלים לבנות שם מאחז.


פרק 3
צוף: ׳נווד המדבר׳
צוף נוהג ברכב הסוואנה שלו בכבישי כורכר סדוקים לאורך המדבר. לרוב לבד. הוא מוטרד משתי בעיות מרכזיות: תוכנית סלאם פיאד לפיתוח המדבר על ידי הרשות הפלסטינית ודנה, סטודנטית למשחק שלא מחזירה לו טלפונים. הוא מדבר על שתי הסוגיות בלהט דומה ולא פעם מתחיל משפט בהסבר על האסון שתביא עלינו התוכנית של סלאם פיאד ועובר באמצע לדבר על דנה. בימים הוא נוסע ומדווח על בנייה פלסטינית לא חוקית בשטחי המדבר. בלילות הוא חוזר לבית הוריו, לחדר בו גדל. אמא שלו חוזרת על המנטרה שבמקום להשקיע בקריירה שלו בתור מדריך טיולים הוא מבזבז את החיים שלו במאבק על עתיד המדבר, הוא עונה לה שרק בזכות הפעילות שלו המדבר לא עובר לידי הערבים. הוא מרגיש שהוא במלחמה שרק הוא יודע על קיומה, אחראי מטעם עצמו על חבל ארץ שהמדינה שכחה.


הצהרת כוונות
הסדרה היא רעיון משותף של אמיר ותמיר, תושבי תקוע ד'. אמיר אנתרופולוג מאוניברסיטה בניו יורק שהגיע לגור בתקוע ד׳ למשך שנה במסגרת מחקר על דור שני של מתנחלים. תמיר גדל בת״א, למד בירושלים ואחרי שנים של חיפוש בית עבר לתקוע ד׳ עם משפחתו והם גרים בה שלוש שנים. תמיר מרגיש שהוא מצא בתקוע בית. אמיר רואה בתקוע אתר מחקר שעם הזמן הפך בטעות לבית זמני, בית בעיתי שמקשה על סיום הסכסוך. תמיר חושב שהעתיד של האיזור חייב לעבור דרך חיים משותפים. הסדרה היא מסע של חברים שחושבים קצת אחרת, בחבל ארץ לא נודע, על היופי והכיעור שבו ונסיון להעמיק את ההכרות אל המקום אליו התגלגלו, על המשיכה והיחסים המורכבים. התחושה היא שהמרחב בו אנחנו גרים, ספר מדבר-יהודה הוא כוח אקטיבי בחיים של המקום והחלומות הנחלמים במרחב מקורם במאפיינים הטופוגרפים, ההיסטוריה והמעמד הפוליטי של המרחב. דרך ששת סיפורי-הקצה, הסדרה תחקור איך גאוגרפיה של מקום מעצבת את הביוגרפיה של יושביה.